Page 117 • Click to zoom
Page 117 of 155
- 112 -
The same principle applies to the Arabs. Our "peace-shouters" try to convince us that the Arabs are either fools who can be deceived by a "sugar-coated" version of our goals, or a sell-out people who will relinquish their birthright in the Land of Israel for economic and cultural assets. I deny this assessment of the Arab soul absolutely. Their societal level is low, they do not have the same willpower and endurance that we have; but they are also keen psychologists like us and have been educated just like us on the basis of sharp casuistry. About our goals we can tell them whatever embellished details we wish and details to no end — they understand, just as we understand, what they do not want. They relate to the Land of Israel with at least the same instinctive love and organic jealousy as the Aztecs did in ancient times for their Mexico or the Sioux for their prairies. The delusion that they would agree of their own free will to the realization of Zionism in exchange for the social or material good that we can bring them—this childish delusion of the "Arab-lovers" among us stems from a contemptuous feeling toward the Arab people; apparently, these "Arab-lovers" think that the Arab people is a band of mercenaries, ready to sell its patriotism for a good network of railways. This assumption is absolutely incorrect. Individual Arabs can indeed be bought with baksheesh, but this does not yet symbolize anything. The Arabs of the Land of Israel, as a whole, will again be able to feel that historic jealousy, which even the verses do not mention. All of these fought against the newcomers, as long as a spark of hope remained to get rid of the danger of being forgotten. This is how the Arabs in the Land of Israel act and have acted; as long as they have even a spark of hope, the daily action will not cease to turn "Palestine" into the "Land of Israel."
Some among us believe that a misunderstanding has arisen. The Arabs did not understand us, and only for that reason do they oppose us; if it were possible to explain to them what our intentions really are, they would immediately extend to us their hand in peace—this too is a mistake, which has been proven.
Show Original Hebrew Text
- 112 - אֹתוֹ הכל בִתְּכֶם לְעֶרְכֵּיהֶם, צוֹרְחֵי-השָּׁלוֹם שֶׁלָּנוּ מִנָּסִים לִשְׁכְּנֵי אֲדֹנֵנוּ, מֵהַעֲרָבִים הֵם אוֹ כְסִילִים, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לִרְסוֹת אוֹתָם בַחֲסַר "מִסּוּכָר" שֶׁל מְטרוּתֵיהֶם, אוֹ שֶׁלוֹם נִמְצָא אֲשֶׁר יוֹתֵר לְטִרְמָתָן עַל זְכוּת-הבְּכוֹרָה שֶׁלוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַחִיר קִנְיָנִים כּלְכָלִיִים וְתַרְבּוּתִיִים, אֶת הַחֲלִיפָה הַזֹּאת עַל מְהוּתָהּ שֶׁל הַנֶּשָׁמָה הָעִרְבִית אֲנִי מַכִּיר בְּהֶחְלֵט. דְּרֵגוֹת- חֲבֵרוּתָם נְמוּכָה, אֵין לָהֶם אוֹתוֹ כֹחַ הָרָצוֹן וְהַסֵּבֶל – אֲשֶׁר לָנוּ; אֻלָם גַּם הֵם הַפְּסִיכוֹלוֹג- יִים נִכּוּנִים כְּמוֹנוּ וְהַחִזְבַּר בִּדְיוּק כְּמוֹנוּ עַל יְסוֹד הַפִּלְפּוּל הֶחָרִיף, עַל מִטְרוֹתֵיהֶם אֲנוּ יְכוֹלִים לְסַפֶּר לָהֶם פַרִיקְסִים מִסְבּוּרִים מַה שֶׁאֵנוּ רוֹצִים וּפָּרִיקְסִים יֶתֶר הַסּוֹף – הֵם מְתַיחְסִים כְּמוֹנוּ בְּאוֹתָה הַמִּדָּה שֶׁאֵנוּ מַכִּירִים מַה שֶׁהֵם לֹא רוֹצִים. אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם מְתַיחְסִים לַתָּקְפָה הַבְּאוֹתָהּ הַאֲהָבָה הַפִּיסְיוֹקָטִית וְהַקְּנָאָה הָאורגנית, כְּמוֹ בַּיָּם קַדִּם הָאֶצְקִים כִּמְסִיקוֹן אוֹ סיוקְסִים לִפְרִירוּתָה שֶׁלָּהֶם. הַהוֹדִיוּ, כִּי הִנֵּה יְסִיסוּ מִרְטְוַט חָסוֹב לְהִתְגַּשְׁמָה הוֹלְדּוּתִיוֹת בְּמַחִיר הָאשֶׁר הַחַבְרוּתִי אוֹ הַחָמְרִי, שָׁאנוּ יְכוֹלִים לְהָבִיא לָהֶם – הַהִיוּה: הילְדּוּתִית הַזֹּאת שֶׁל אֲוֹהדֵי-עָרָב שִׁבִינוּ, מִקָּרָה כְּרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד כְּלַפֵי הַעָם הֶעָרָבִי כנראה, חושבים יָצִיאוּ-עֲרָב" אֵלָה, כִּי הָעָם הֶעָרָבִי הִוּא בְּלוּפַת-כְּמָסִים, מִסְחָר לָהּ לִמְכֹּר אֶת הַפְּלִיטִים שֶׁלָּה בְּעַד רֶשֶׁת סוֹכְנָה שֶׁל מִסְלָלֹת-כָּרָדוּל, הַפְעָלָה זוֹ הִיא בִלְתִּי נִדְחָה בְּהֶחְלֵט, עֲרָבִים יְהוּדִים יְכוֹלִים כֵּן לְהַרְגִּיעַ אֶת הַבּקֶמִים, וְאֻלָם אֵין זֶה עוֹד סִמַּפָּל, מֵעַרְבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁלומָם, יַחְזְרוּ סוּגִים לִסְבּוּר אֶת אַחַת הַקְנָאָה הַהִסְטוֹרִי- יִית אֲשֶׁר גַּם הַפּסְאוֹת אֵינָם מַזְכִּירִים אוֹתָהּ, כָּל אֵלָּה נִלְחַמּוּ נֶגֶד הַחַדְשִׁים, כָּל עַד נוּתַר ניִרְצּוּג שֶׁל נְקָדָה לְהִסְפַּר בְּמִסְכּוּנָה הַהֶשְׁכֵּנָה, כַּמָּה מְנַהֲגִים וְרֶגָזוּ וְאַרְבָּלִים כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל עוֹד יֵשׁ לָהֶם עוֹד דִּיק דִיק שֶׁל נְקָדָה, פּועֶלָה בְּיּוֹם לֹא לָחַת לְהִפָּהדִיק אֶת "פַלֶסְתִּינָא" לְ-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". אֲחָדִים סְבוּרִים מַסּוֹחֲרִים שֶׁנּוֹצְרָה אֶוּרֵי אִי הַכְּנָה, הַעֲרָבִים לֹא הֵבִינוּ אוֹתָנוּ רַק מִסוּם כָּךְ הֵם מִתְנַגְּדִים לָנוּ; לוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַסְבִּיר לָהֶם כַּמָּה עִנְיָנִים אֲנוּ כְּעֶצֶם הַמִּתְוַסְּנִין, הֲרֵי אָז יְוּסִיפוּ לָנוּ מִיַּד אֶת יְדֵי לִשְׁלוֹם – גַּם זוֹהִי טָעוּת, אֲשֶׁר הוֹכַחָה